אחת מהמטופלות שלי מצאה עצמה במצב שברירי.
לאחר מספר שנות נישואין, שלושה ילדים, בית, משכנתא וכל "החבילה", היא התעוררה והבינה שאינה מאושרת. מה עושים מכאן?
במקרה שלה המצב רק הלך והדרדר, היחסים בין בני הזוג הפכו לכאלו של "שותפות בדירה" יותר מאשר חיי זוגיות, הם התרחקו זה מזו, היא מצאה את עצמה מתאהבת בגבר זר מהעבודה, עמו רקמה יחסים אינטימיים שהוציאו אותה לחלוטין מהאיזון, עד אשר החליטו השניים שעדיף בנפרד, וכך עשו.
אלי היא הגיעה לבדה, לאחר הפרידה, כאשר היא לכאורה אמורה לחיות את החלום בחיק הבחור שכבש את ליבה וגופה מחדש, אך לא כך היא הגיעה.
היא הייתה שבר כלי, מנסה בכל מאודה להבין מדוע אין היא מאושרת, איזה חלק בפאזל היה חסר? מדוע התגשמות כל חלומותיה אינו מספק אותה, ובכל רגע נתון בשיחותנו חיפשה למעשה "מה דפוק בה".
תשובתי הייתה – שום דבר.
מערכת יחסים, זוגיות רבת שנים, שגרה, נטל גידול הילדים, שינויים פיזיולוגים, הורמונאליים, שינוים בקריירה, משברים שונים, תחלואות פיזיות ועוד סיבות רבות ומגוונות עלולות להביא לפירוד בין בני זוג. אין זו חוכמה גדולה להבין זאת, החוכמה נעוצה באופן הטיפול.
רבות דובר על שימוש בסיוע טיפולי טרם הופך ה"נחוץ" ל"בהול". כולנו יודעים שמאתגר שבעתיים לתפקד בתנאי לחץ, ולכן אם הזוגיות נקלעת למצב הדורש טיפול, ככל שימהרו בני הזוג לטפל, כך הבעיה תטופל באופן יעיל יותר.
אין המשמעות שאם הזוגיות הגיע למצב כפי שתיארתי מעלה, אז הכל אבוד. ממש לא.
אז מה כן? עליך ועל בן זוגך להיות מגויסים יותר למטרה, לרצות את הטיפול ביחד, להבין כי נדרשת כאן עשייה ומאמץ. במידה ואחד מן הצדדים אינו מגויס לתהליך ככל הנראה אין טעם לטיפול בשלב זה וממש כמו המטופלת אותה תיארתי, רצוי ועדיף להגיע לבד ולהתחיל משם.
אז מה קרה בסוף את שואלת?
שאלה מצוינת. המטופלת הבינה כיצד הגיעה למקום אליו הגיעה, מה דחף אותה לשם. (ממש לא מה שהיא חשבה שדחף אותה מלכתחילה). משהבינה מה גרם לה לבצע את כל פעולותיה היא הייתה מספיק שקולה והגונה עם עצמה על מנת להודות במה שהיא רוצה באמת.
בסופו של דבר, לאחר עבודה מאומצת, הגיע גם בעלה והצטרף אל הטיפולים וכיום הם שבו זה לזרועותיה של זו ומטפחים זוגיות בריאה, לאחר העלאת כל המשברים שהיו ביניהם למודעות ובעבודת צוות נפלאה- טיפלו הזוג בכל הנקודות הרגישות, ועודם מטפלים כיום.
נכון, אין המשמעות שכל זוג יחזור זה לזרועותיה של זו, ואולי, אין בכך גם צורך. אולי ייטב לחלקם אכן להיפרד. אך האופן שבו מגיעים להחלטה הזו, או מה בעצם מניע אותך לקום וללכת והאם זה אכן מה שנכון עבורך- את זה ניתן לברר רק בצורה אחת והיא אינה שטחית, לא מגיעים אליה בנקל, מכעס או אגו או תסכול. מגיעים לשם מתוך התבוננות מעמיקה והחלטה מושכלת, שלוקחת כמובן בחשבון את מכאובי הלב, ובו בעת גם בודקת האם ניתן לרפאם באופן אחר.
החוכמה אינה בהתבוננות על המקום אליו הגעתם היום, שכן אין כל אמת שם, רק נסיבות.
האמת מצויה מתחת לפני השטח, במקום שבו נמצאת התשובה לשאלה "כיצד הגעתם לשם", משם ינבעו התשובות לכיצד ניתן לתקן, אם בכלל.
והתשובה החשובה מכל היא – שום דבר אינו "מקולקל" בך. כמו כל מכונה, יש צורך בשימון, החלפת חלקים פגומים, שסתומים חדשים, ועין חיצונית, בלתי מעורבת. שתסיע לך ולעיתים גם לו, ובעיקר לכם,
לחשב מסלול מחדש. אל היעד.
